תפקודים ניהוליים הם תפקודים קוגניטיביים הנדרשים כדי להתמודד עם משימות חדשות ובלתי מוכרות. התפקודים הם, בין השאר, זיהוי וקביעת מטרה/בעיה, תכנון כיצד להגיע למטרה/לפתור את הבעיה, בחירת דרך פעולה מבין חלופות, הפעלת הדרך שנבחרה, בקרה וגמישות על תהליך הביצוע והדחקת תגובות אוטומטיות שאינן מתאימות.

בהמשגה של Adele Diamond (4), תפקודים ניהוליים כוללים שלושה מרכיבים:

המרכיב הראשון הוא אינהיביציה: אינהיביציה התנהגותית – שליטה עצמית ועמידה בפיתוי, ואינהיביציה קוגניטיבית – שליטה בהסחה (פנימית וחיצונית) וחסימת תגובות אוטומטיות.

המרכיב השני הוא זיכרון עובד, המאפשר תכנון ומעקב אחר הביצוע,

המרכיב השלישי הוא גמישות מחשבתית, המאפשרת חשיבה על פתרונות חדשים ושינוי אסטרטגיה אם הדרך שנבחרה לא מובילה לתוצאות הרצויות.

היכן באים התפקודים הניהוליים לידי ביטוי בתאורית CHC?

כאשר אנחנו מדברים על "תפקודים ניהוליים" ועל "יכולות CHC", אנחנו מדברים בשתי שפות. "תפקודים ניהוליים" הוא מושג השייך לתאוריות נוירופסיכולוגיות. יכולות ה – CHC הן מושגים השייכים לתאוריה פסיכומטרית. כך שלשאול "היכן התפקודים הניהוליים באים לידי ביטוי ב – CHC?" זה כמו לשאול "איך אומרים "משלוח מנות" באנגלית. אין מושג באנגלית שחופף בדיוק את משמעות המושג בעברית.

בכל זאת, ניתן למקם את התפקודים הניהוליים בין היכולת הפלואידית לזיכרון לטווח קצר. מדובר במצב של מעגלים חצי חופפים:

הקשר בין התפקודים הניהוליים ליכולת הפלואידית:

פלאנגן וחבריה (1) מגדירים את היכולת הפלואידית כ"תהליכי חשיבה שהאדם מפעיל כשהוא נתקל בבעיה או במצב חדש שלא ניתן לתת לו פתרון מוכר או אוטומטי". תהליכי חשיבה אלה כוללים זיהוי ובניה של מושגים ויחסים, הסקת מסקנות, הבנת השלכות, חשיבה מופשטת, פתרון בעיות, ארגון מחדש או שינוי מידע, חשיבה אינדוקטיבית (מהפרט אל הכלל, כמו במבחני מטריצות), חשיבה דדוקטיבית (מהכלל אל הפרט), מיון וסיווג, יצירת השערות, חשיבה חשבונית.

על פי המשגה זו של היכולת הפלואידית, נראה שהמרכיב המשותף ליכולת הפלואידית ולתפקודים הניהוליים הוא מרכיב הגמישות המחשבתית.

בגירסה החדשה של ה – CHC (CHC" דור 2"), מקגרו מגדיר את היכולת הפלואידית כך: "שליטה מכוונת וגמישה בקשב כדי לפתור בעיות חדשות שלא ניתן לבצען באמצעות הסתמכות על הרגלי למידה, סכמות ותסריטים קודמים".

המשגה זו מדגישה את השליטה בקשב, ודרכו את מרכיב האינהיביציה, כמרכיב משותף ליכולת הפלואידית ולתפקודים הניהוליים, לצד מרכיב הגמישות המחשבתית.

כלומר המשגה חדשה זו מקרבת עוד יותר את היכולת הפלואידית לתפקודים הניהוליים. על פי המשגה זו, כדי להצליח לפתור בעיות חדשות, אנחנו חייבים לגייס משאבי קשב ולחסום תגובות שגורות ואוטומטיות (להפעיל אינהיביציה).

Salthouseכותב כך: "קיים קשר חזק מאד בין היכולת הפלואידית...להיבטים ספציפים של תפקודים ניהוליים. ...היכולת הפלואידית עשויה לשקף כמעט אותו מימד של הבדלים בינאישיים כמו תפקודים ניהוליים".

מה לגבי הקשר בין התפקודים הניהוליים לזיכרון לטווח קצר?

זיכרון לטווח קצר הוא "היכולת לקודד, לשמר ולבצע מניפולציה במידע שנמצא במודעות המיידית, מידע שקודד לפני שניות ונשלף בטווח המיידי". היכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר כוללת שתי יכולות צרות: טווח זיכרון (היכולת לקדד מידע, לשמור אותו במודעות המיידית ולהפיק אותו בטווח המיידי בסדר הצגתו) וזיכרון עבודה (היכולת למקד את הקשב כדי לבצע מניפולציות פשוטות במידע הנמצא במודעות).

כך, שהמרכיב המשותף בין התפקודים הניהוליים לזיכרון לטווח קצר הוא מרכיב זיכרון העבודה (על פי ההמשגה של Adele Diamond על פיה אחד המרכיבים של תפקודים ניהוליים הוא זיכרון עבודה).

ליקויים בתפקודים ניהוליים בולטים בעיקר ביכולת להקצות משאבי קשב ולשמור על קשב לאורך זמן (Denckla, 1989). קיבולת הקשב (היכולת להחזיק מידע תוך כדי ביצוע פעולה כלשהי עליו), ובמידה מסוימת גם פיצול קשב (היכולת להעביר את מוקד הקשב הלוך ושוב בין היבטים שונים של המשימה או של המצב), מאפיינות משימות המשתמשות בזכרון עבודה, שבהן יש להחזיק שתי סדרות אלמנטים (או יותר) במודעות ולבצע פעולות על שתי סדרות המידע לסירוגין (5).

דיברנו על הקשר בין התפקודים הניהוליים ליכולת הפלואידית, ובין התפקודים הניהוליים לזיכרון לטווח קצר. כעת "נסגור את המעגל": איזה קשר יש בין יכולת פלואידית לזיכרון לטווח קצר?

חוקרים מוצאים מתאם גבוה (של 0.8-0.88) בין מדדים של זיכרון עבודה לבין מדדים של יכולת פלואידית.

יש חוקרים הסבורים שהסיבה למתאם הגבוה בין יכולת פלואידית לזיכרון לטווח קצר היא שאנו בודקים את זיכרון העבודה במבחנים באופן רחב מדי, ולעומת זאת בודקים את היכולת הפלואידית במבחנים באופן צר מדי. למשל, מבחן מטריצות הוא מדד צר מדי ואולי פשוט מדי של היכולת הפלואידית. לעומת זאת, מבחנים שאמורים לבדוק זיכרון עבודה הם מורכבים מדי (2).

ניקח למשל את המבחן "סדרת אותיות ומספרים". במבחן זה הילד מקשיב לסדרה אקראית של אותיות ומספרים וצריך לחזור עליה כאשר האותיות מסודרות לפי סדר האלפבית והמספרים לפי סדר עולה. הילד המבצע מבחן זה צריך להבין הנחיה מורכבת, ליצור אסטרטגיה כדי לבצע את המשימה ולתקן אותה אם צריך, לגייס משאבי קשב, לשמור על רמה גבוהה של מאמץ לאורך מספר משמעותי של פריטים, לעבד באופן סימולטני שני סטים של רעיונות (אותיות ומספרים). כל אחת מהמשימות (לסדר את המספרים, לסדר את האותיות) היא די קלה, אך ביצוען הסימולטני מעמיס מאד על זיכרון העבודה והופך את המשימה למורכבת. ככל שגוברת המורכבות, גדל המרכיב ה"פלואידי" במשימה. משימות כאלה דורשות תפקודים ניהוליים כמו מעקב ובקרה על תהליכים, שליטה על הקצב והרצף של ביצוע פעולות, אינהיביציה של תגובות לא מתאימות, תיאום בין מידע מתחומים שונים, ואינטגרציה של רעיונות למודל מנטלי קוהרנטי.

טיעון זה משכנע למדי, אבל קיימים מחקרים המראים שאפילו משימות שבודקות את טווח הזיכרון בלבד, בלי מניפולציה, נמצאות במתאם משמעותי עם היכולת הפלואידית (3).

לסיכום, בהיבט של יכולות CHC, אנחנו רואים שיש קירבה גדולה בין היכולת הפלואידית לבין הזיכרון לטווח קצר. אנחנו רואים שיש קירבה גדולה גם בין התפקודים הניהוליים ליכולת הפלואידית ולזיכרון לטווח קצר.

ייתכן ששלוש ההמשגות הללו תתכנסנה בעתיד ליכולת פסיכומטרית אחת, שאולי נכנה אותה "תפקודים ניהוליים" כאשר היכולת הפלואידית והזיכרון לטווח קצר תהיינה יכולות צרות שלה.

מקורות:

1. Flanagan, Dawn p., Ortiz, Samuel O. and Alfonso, Vincent C. Essentials of cross battery assessment. Second edition, 2007, Wiley and sons

2. Lohman, D. F., Lakin, J. M., Sternberg, R. J., & Kaufman, S. B. (2009).Reasoning and intelligence. Handbook of intelligence, 419-441.‏

3. Fukuda, K., Vogel, E., Mayr, U., & Awh, E. (2010). Quantity, not quality: The relationship between fluid intelligence and working memory capacity.Psychonomic bulletin & review, 17(5), 673-679.‏

4. Diamond, Adele. Executive functions. Annu. Rev. Psychol. 2013. 64:135–68

5. מניואל מבחן WJ3COG